fbpx

לא על הקנגורו לבדו...

כמה חיות שלא זוכות לכותרות


כשחושבים על גן גורו חושבים קנגורו.
אין ספק, הליטוף וההאכלה של החיה המופלאה הזו הינם האטרקציה המרכזית בגן, אולם כשמסתובבים בין התצוגות מגלים שבגן גורו יש עוד הרבה מעבר ובמבט ראשון לא כל בעלי החיים בגן מסקרנים ואטרקטיבים במיוחד.

הנה לדוגמא 'ביטונגיה זנב מברשת', המכונה בפי כל 'קנגורו חולדה', בשל הדמיון הרב ל… חולדה!. יונק כיס זה, השייך למשפחת הקנגורואים, מצוי בסכנת הכחדה חמורה ביותר, עקב כריתת יערות, סלילת כבישים, שינויי אקלים, שריפות ועוד אינספור צרות. בגן גורו מצויים מספר פרטים, אך עקב היותם פעילי לילה קשה למבקרים לצפות בהם וגם אלו שמצליחים לחזות בקפיצה מהירה, אינם מגלים התלהבות רבה.

אולם עבורנו מדובר בהישג יוצא דופן, שכן מעת לעת מתרחשות המלטות והלהקה הולכת וגדלה. רבות הודות לשיתוף פעולה הדוק המתקיים בין גן גורו לבין גן החיות בריגה שבלטביה. בזכות העברת זוג ביטונגיות לישראל, זכינו להכניס זכר חדש ללהקה ונקבה הועברה לספארי ברמת גן וכאמור, הרבייה מתקדמת היטב. בשבועות הקרובים אנו צפויים להעביר לגן החיות בריגה קקדו מלוקי זכר, שיצטרף לנקבה שברשותם ובכך לאפשר רבייה של אחד ממיני הקקדו הגדולים, המרשימים והנכחדים ביותר.

 

דיירים נוספים שפעמים רבות אינם זוכים להדרת הכבוד המגיעה להם, הינם הקזוארים – עופות גדולים וכבדי משקל, המפצים על חוסר היכולת לעוף בריצה מהירה, תוקפנים ביותר ומצויים, גם הם, בסכנת הכחדה חמורה. בגן גורו זוג קזוארים אשר מצליח להתרבות בקצב טוב יחסית. בשלוש השנים האחרונות הועברו לגני חיות באירופה שלושה אפרוחים וקזואר רביעי עומד לטוס לצ'כיה ממש בימים הקרובים. מדוע בכלל להטיס אפרוחים לאירופה? ובכן, בגני חיות בגרמניה, צ'כיה, הולנד, צרפת ועוד מצויים קזוארים שאינם מתאימים לרביה ביניהם עקב קשרי דם. בהיותנו מרוחקים גנטית אך קרובים גאוגרפית, הפכו הקזוארים הבוקעים בגן גורו למבוקשים מאוד.

 

 

ממשימות גן החיות המודרני

השימור של בעלי חיים הינה אחת המשימות המרכזיות ביותר שכל גן חיות מודרני מציב לעצמו וגם גן גורו שותף לעשייה. מעת לעת עולה טענה לפיה רוב בעלי החיים כלל אינם חוזרים אל הטבע, אלא ממשיכים לחיות בגן החיות. לצערנו, המאמצים בשימור מתרכזים היום בתוך גני החיות כיוון שפשוט אין לאן להשיב. סביבת המחיה הטבעית של הביטונגיה, הקזואר ובעלי חיים רבים אחרים ממשיכה להצטמצם, כך שכלל אין טעם לנסות ולהשיבם לטבע בשלב הזה. עלינו לשאוף להפסיק את הרס בתי הגידול, לייצב סביבת מחיה טבעית וראויה ורק אז נוכל להשלים את משימת השימור.